חיים הזז
הסופר הישראלי חיים חזז נולד באוקראינה בשנת 1898, אולם התגורר בערים גדולות רבות באירופה, בהן מוסקווה, פריז, קונסטנטינופול, קייב וברלין.
בשנת 1931 היגר לפלסטינה והתיישב בירושלים.
הוא נשא לאישה את המשוררת יוכבד בת-מרים, אולם בנם היחיד נהרג במלחמת העצמאות הישראלית בשנת 1948.
הזז עצמו נפטר בשנת 1973 בירושלים.
הזז נולד בכפר קטן בעל אוכלוסיה מאוד מגוונת.
הוא קיבל חינוך יהודי מסורתי, ועזב את הבית בגיל 16 כדי לרכוש השכלה חילונית יותר.
הוא למד במוסקווה, קרקוב וקייב לפני שעבר לפריז, בה כתב את יצירותיו הראשונות.
"חתן דמים" הינו סיפור קצר אודות המהפכה הרוסית אשר זכה לשבחים ממבקרים וסופרים רבים, בהם ט. ס. אליוט.
הזז ביקר בברלין בשנת 1928 וחזה בעליית המפלגה הנאצית של היטלר לשלטון.
בשהותו שם, עלה בו הרעיון ל"בקץ הימים", מחזה אודות שבתאי זאבי, יהודי שחי באמת במאה ה-19.
הזז קיבל את פרס ביאליק לספרות בשנת 1970 וחלק אותו עם שאול טשרניחובסקי בשנת 1942.
הוא קיבל גם את פרס ישראל לספרות בשנת 1953, השנה הראשונה בה חולק הפרס.
הזז כתב מעל 20 רומנים ומחזות.
"הגרדום" (The Gallows), "השוכנת בגנים", "חגורת מזלות", "בקץ הימים", "הדרשה" ו"דלתות נחושת" תורגמו כולם מעברית לאנגלית.